גירושים כמערכת אקולוגית

האנתרופולוג גרגורי בייטסון הוא אחד התיאורטיקנים שהכי השפיעו על החשיבה שלי. כך הוא אמר: "הבעיות העיקריות של העולם הן התוצאה של ההבדל בין איך שהטבע עובד ואיך שאנשים חושבים". אנשים חושבים בטעות שבטבע החזק שורד. דרווין, למי שמכיר, מעולם לא אמר דבר כזה. דרווין אמר שזה שהכי מתאים את עצמו לסביבה, הוא זה ששורד. ובייטסון הציע משהו נוסף. בייטסון הציע שיחידת ההתבוננות שלנו כלל לא צריכה להיות הפרט אלא הסביבה. מה שמשנה אינו אם פרט זה או אחר למד לשרוד. מה שמשנה, וכך הטבע גם עובד, הוא איך שורדת סביבה שלמה. וסביבה שורדת כאשר הפרטים בתוכה מתאימים את עצמם אחד לשני ועובדים בשיתוף פעולה. סביבה מתפתחת כאשר היא מכבדת מגוון.
גם דרור זהר, אחד הדיירים ב"אדמה" ישוב אקולוגי, שאינו רשום, בגליל המערבי, חושב באופן דומה. הנה מה שהוא אמר בכתבה שפורסמה ב"הארץ": "חוסן אקולוגי מגיע ממגוון. לכל מין של חי וצומח יש אינטליגנציה מיוחדת. כשיש המון אינטליגנציה, יש יכולת תגובה, למשל מול ארבה, או וירוס. תשווה את זה עם מטע אבוקדו או שדה חיטה עם אינטליגנציה אפסית".
חקלאות מערבית אינה עסוקה במגוון. גם הרפואה. גם הכלכלה. מדע הרפואה, לדוגמא, מפתח תרופות "חזקות". כאלה ש"ינצחו" את התאים הסרטניים או את החיידקים. אבל החיידקים הם שורדים לא פחות טובים . וזנים חדשים של חיידקים, עמידים לחלוטין לאנטיביוטיקה, מתפתחים ושורדים באופנים ברי קיימא. אנחנו מנסים לנצח את הטבע, במקום לעבוד יחד איתו. מעטים המדענים שמתחילים כיום לחשוב באופן אחר, ולפתח תרופות, חקלאות או כלכלה שעובדים בשיתוף פעולה.
אותו דבר בגירושין.
ילדים מתפתחים כאשר הוריהם מכבדים מגוון ועובדים בשיתוף פעולה. ילדים קומלים כאשר כל אחד מההורים מנסה לשרוד דרך זה שהוא הופך להיות החזק. עורכי דין מוכרים ללקוחות שלהם את האשלייה של נצחון. בני משפחה מצטרפים למסעות השמצה וניצחון על הגרוש או הגרושה שרק לפני מספר חודשים הם אהבו וחשבו שהוא או היא הורים לא רעים כלל. פתאום צריך לנצח את האויב ולמנוע ממנו קשר עם הילדים.
אינני מתפלא שזאת דרך החשיבה של קרובי משפחה. הם למדו, כבר משחר ילדותם, שאהבה משמעותה נאמנות והזדהות מלאה עם קרובי המשפחה שלך. חבל רק שאינם מבינים שבאמת לאהוב את הילדים זה לאפשר להם את המגוון והשוני בין אמא לאבא. אינני מתפלא גם על עורכי הדין. זאת הייתה ההכשרה של רבים מהם.
אבל אני כן מתפלא על חלק מהמומחים, הפסיכולוגים, העוסי"ם והפסיכיאטרים שמתבקשים על ידי בתי המשפט לחוות את דעתם על מסוגלותם ההורית של כל אחד מההורים, ועל כך שאותם מומחים עצמם אינם מבינים שמסוגלות הורית היא לעיתים קרובות כלל לא מה שאנחנו צריכים לבדוק.
מסוגלות הורית בודקת את טיב ההורות של כל אחד משני ההורים ומשווה את ההורים אחד לשני. אך גם משפחה עם גירושין היא עדיין מערכת אקולוגית. לא יעזור בית דין להורים גרושים, גם אם הם שונאים את הגרוש שלהם ולא רוצים לראות או להפגש איתו אי פעם, העובדה שיש להם ילדים משותפים תשאיר אותם תמיד קשורים, מחוברים, משפיעים ומושפעים אחד על ומהשני.
פרמקלצ'ר "היא גישה חקלאית, שיטת תכנון סביבתי ופילוסופיה צרכנית המבוססת על תחזוקה של מערכות יצרניות בנות-קיימא הפועלות באמצעות משאבים זמינים בסביבה הטבעית המיידית". פרמקלצ'ר פועלת ל"יצירת הקשרים חיוניים בין המרכיבים השונים במערכת ויצירת שיתוף פעולה בין המרכיבים השונים: במערכת אקולוגית מבוססת – כדוגמת יער ראשוני או שונית אלמוגים – ישנם אינספור הקשרים בין כל המרכיבים: מארג המזון, מיקום, שעות פעילות של בעלי חיים וכו'. הקשרים אלו חיוניים ביצירת מערכת אקולוגית יציבה והפרמקלצ'ר תנסה לחקות יציבות זו בתכנון לטובת מערכות החיים האנושיות" (ויקיפדיה).
משפחה עם גירושים ממשיכה להיות מערכת. וההורים, למרות שהם חיים בשני בתים שונים, מחבלים או תומכים אחד בהורות של השני, לפי אופי שיתוף הפעולה ביניהם. שיתוף פעולה שיש בו כבוד למגוון, כלומר לשוני וליחודיות של ההורה השני, יכול לשדרג את רמת היכולת של שני ההורים ולהפוך את שניהם להורים טובים יותר. אי כבוד למגוון מוריד את המסוגלות ההורית של שני ההורים.
כאשר הורה גרוש יכול להאמין, להרגיש ולומר לעצמו ולילדיו מילים כגון: "איזה יופי שיש לך עוד בית ועוד הורה. כמה נפלא שההורה השני שלך מקפיד הרבה פחות ממני על ארוחות בריאות ועל לבוש חם, אבל מצד שני צוחק, משחק ויוצר אתכם יצירות אומנות." הוא מזמין את ילדיו לאהוב ולהעריך את אותו הורה. הוא מאפשר להם ליהנות ולהפיק ממנו יותר, וכשההורה השני חש זאת, זה מוציא ממנו את הכי טוב שיש לו. חישבו על כך. זאת מערכת של משובים. ילדים שאוהבים ומעריכים את ההורים שלהם, נוהגים עם ההורים שלהם באופן מכבד, ומוציאים מההורים שלהם הורות מיטיבה.
אבל הורים שמזלזלים, מודאגים, חרדים ומבקרים את התנהגותו של ההורה השני, משפיעים גם הם על ילדיהם. הם שולחים אל ההורה השני ילדים חרדים ומודאגים שמתקשים לשתף פעולה עם מה שכן יש להורה השני להציע. בכך הם מוציאים מההורה השני את הרע שבו.
ומומחים מטעם בית המשפט, כאשר הם בוחנים את טיב ההורות, חייבים לקחת את כל אלו בחשבון ולבדוק את המידה שבה שני ההורים מכבדים אחד את השני ומאפשרים לילדיהם ליהנות מההורות של ההורה השני. יש לזה חשיבות עליונה.
אני אסיים כאן בציטוט מחודש של דבריו של איבן בוסזורמני נאז', אחד מחלוצי הטיפול המשפחתי, ומי שלימד אותי טיפול משפחתי, שכבר ב 1992 אמר את הדברים הבאים: "בהחלטות לגבי משמורת, על בית המשפט לקחת בחשבון איזה הורה יהיה יותר מוכן ומסוגל לקיים את היחסים בין הילד להורה השני ועם הקרובים שלו. עליו לחפש אחר גמישות ואיזון ולא אחר עקרונות נוקשים ומוחלטים של מסוגלות הורית".

חרדת נטישה או החשש להיות מובנת מאליה?

בעלה של דינה, יוסי, טס עם חבר למזרח הרחוק לשבועיים. זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא טס לחול בלעדיה במשך 30 שנות נישואיהם. בחמשת הימים הראשונים לטיסתו, דינה הייתה מרוצה מעצמה שהיא מסתדרת לבדה ואפילו נהנית מהלבד. ביום השישי הרגישה שהיא מתחילה להתגעגע אל יוסי בעוצמה רבה, וביום השביעי התחילה לכעוס עליו שזנח אותה בארץ. מדוע הסכימה בכלל להישאר כאן לבד ולטפל בכל הדברים ללא עזרתו? איך הוא העז להשאיר אותה להתמודד עם בן העשרה הבעייתי שלהם? ומדוע הוא מעדיף לטייל עם חברו הטוב, ולא איתה?המחשבות והשאלות הללו הטרידו את מנוחתה. היא כעסה על עצמה שאינה מסוגלת לשחרר אותן. היא הרגישה שהיא בעיקר סובלת מהרגשות השליליים שהתעוררו בה.כשהגיעו אלי לאחר שבועיים, דינה עדיין הרגישה שהיא כועסת על יוסי על הטיול הכל… למאמר המלא ←

מר דיקטטור וגברת מתעלמת

או: איך שהתלונה המוצגת של בני הזוג היא אף פעם לא מה שבאמת צריך לעסוק בו זוג בסוף שנות השלושים הגיע לטיפול. הבעל היה זה שדחף לפגישה. האישה רצתה פחות. הם נשואים מזה 13 שנה. יש להם בת בת 8 ובן בן 5. הבעל כועס על האישה שהיא לא מסדרת את הבית. הבעל עובד במשרה וחצי. האישה בחצי משרה. הוא מתאר בית שנמצא במצב של חוסר סדר תמידי. שני הילדים מרטיבים את המיטות בלילה. תמיד ישנן ערימות של כביסה בכל מקום. "אני רוצה לשבת ולעזור לילדה להכין שיעורים, אבל הספות מלאות בערימות של כביסה." הוא מספר ששולחן האוכל תמיד מלא בספרים, עיתונים, צעצועים וכלים. השיש במטבח תמיד מלוכלך. חדר הילדים מלא בצעצועים על הרצפה. והמיטות של הילדים מלאות בבגדים. הילדים… למאמר המלא ←

טעויות לוגיות – טובת הילד וזכויות הילד

מסופר על הספרן הקפדן(ויקיפדיה)  שעבר בין מדפי ספרייתו וגילה יום אחד קובץ קטלוגים. היו שם קטלוגים נפרדים לשירה, נובלות וביוגרפיות וכו'. הספרן שם לב שחלק מן הקטלוגים כוללים את עצמם וחלק לא. הספרן החליט להכין שני קטלוגים נוספים: רשימה של כל הקטלוגים שכוללים את עצמם, ורשימה של כל הקטלוגים שאינם כוללים את עצמם. כעת היה עליו לקבוע האם הקטלוג של רשימת הקטלוגים שאינם כוללים את עצמם צריך לכלול את עצמו. אם הוא מצוין בקטלוג הרי שלפי ההגדרה הוא צריך שלא להיות מצוין. אם הוא אינו מצוין הרי שלפי ההגדרה הוא כן צריך להיות מצוין. הספרן מוצא את עצמו במצב שאין לו פתרון. מבולבלים? מתקשים לעקוב? כן, זה בסדר. אתם לא לבד. זה מה שפרדוקסים מסוג זה עושים לנו. הסיפור על הספרן הקפדן מתאר את הפרדוקס הקרוי על… למאמר המלא ←

התחלה אפשרית של ניכור הורי, ואיך אולי הצלחתי למנוע אותו

יצאתי עכשיו מפגישה מרגשת עם מטופלת אמיצה, שהייתה מוכנה להתבונן בעצמה. מדובר באם גרושה, נקרא לה נורית, בת 36. יש לה שני ילדים, בת חמש ובן שלוש. נורית התגרשה לפני שלוש שנים מבעלה, לו הייתה נשואה שבע שנים. הגרוש, כפי שמתארת אותו נורית, הוא סוג של אמן שלא מצליח במיוחד באומנותו. הוא מעשן גראס לעיתים קרובות מדי, ומעולם לא הצליח להחזיק עבודה קבועה. הבחירה להתגרש ממנו התבררה כנכונה. אבל מאז הגירושים נורית חשה על בשרה את קשיי הפרנסה וגידול הילדים לבד, עם מעט מאוד עזרה. הגרוש לוקח את הילדים לביתו, אך נורית טוענת שקשה לסמוך עליו. כיוון שהוא אמן, יש לו הופעות לעיתים דווקא בימים של המשמורת. הוא לא אחראי במיוחד. שוכח להצטייד בדברים עבור הילדים. ולעיתים קרובות הוא מצלצל… למאמר המלא ←

הכחדה מיידית של פחד מדחייה

מוקדש לכל הפנויים והפנויות   עולם הפנויים פנויות הוא עולם אכזר. שלל האתרים והאפליקציות לשידוכים וזיווגים לא הצליחו להקהות במאום את החוויה הרגשית, הכל כך מוכרת, של להרגיש דחוי. לדחות ולהידחות אלה חוויות שאף פעם לא נעים להיפגש עימם. בשבועות האחרונים הגיעו אלי, כואבים ודחויים, כמה "שורדי" מפגשים כאלה. לכבודם ולכבוד כל הפנויים והפנויות, המחפשים והמחפשות, אני מקדיש את הפוסט שלפניכם: יובל(שם בדוי) הוא גבר בשנות החמישים לחייו. הוא גרוש מזה שנתיים. בשנה הראשונה אחרי הגירושין הוא חיפש בעיקר סטוצים. ואותם הוא מצא בשפע. בשנה האחרונה נמאסו עליו הסטוצים, והוא מחפש להכיר מישהי לשם קשר עמוק. הוא נפגש כבר עם עשרות נשים. ברוב המקרים היה זה הוא שהרגיש שאינו רוצה להמשיך. במספר מקרים הייתה זו האישה. לאחרונה קיים קשר ארוך… למאמר המלא ←

וסוף סוף חם עומד מול אביו נוח, ומעז לראות אותו

ושוב אני חוזר לעוול שנעשה לחם, לכנען בנו ולשאר צאצאי חם, ואני רוצה לנסות לתקן את העוול הזה, על ידי יצירת דיאלוג חדש ופורץ דרך, שבו חם יוציא את עצמו מעבדות לחירות. הטקטס התנכ"י בתחילה, ומייד אחריו המשך הדיאלוג:   וַיָּחֶל נֹחַ, אִישׁ הָאֲדָמָה; וַיִּטַּע, כָּרֶם.  כא וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן, וַיִּשְׁכָּר; וַיִּתְגַּל, בְּתוֹךְ אָהֳלֹה.  כב וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת, עֶרְוַת אָבִיו; וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי-אֶחָיו, בַּחוּץ.  כג וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת-הַשִּׂמְלָה, וַיָּשִׂימוּ עַל-שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם; וּפְנֵיהֶם, אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם, לֹא רָאוּ.  כד וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן.  כה וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו.  כו וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ. ויהי מקץ עשרים שנה וייזכר חם את קללת אביו. ויבוא חם אל אביו ויאמר לו: אבי, וכי מדוע קיללת את… למאמר המלא ←

חיזוק ערך עצמי בטיפול זוגי מבוסס ראויות ומובחנות

  הדיאלוג הבא התרחש במסגרת מפגש של טיפול זוגי, בנוכחות הבעל.   האישה: הוא אף פעם לא מפרגן לי. אף פעם לא אומר מילה טובה. ואני עושה כל כך הרבה. בגלל שרוב השעות הוא לא בבית, בכלל אין לו מושג כמה הרבה אני עושה אני: ומדוע את צריכה שיפרגן לך? האישה: כי אז זה יעודד אותי. ייתן לי מוטיבציה לעשות עוד אני: וכשהוא לא מפרגן לך ומעריך אותך, אז אין לך מוטיבציה? האישה: לא, יש לי. אני עושה המון, אבל זה ייתן לי עוד אני: אז בעצם את אומרת לי שכשהוא לא מעריך אותך, אז יש לך פחות מוטיבציה. וכשהוא כן מעריך אותך, אז יש לך יותר? האישה: כן אני: אז בעצם המוטיבציה שלך תלויה בו… אם הוא מעריך אותך,… למאמר המלא ←

מהי מטרת הטיפול ב PTSD?

מהי מטרת הטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)? כשאני קורא חומר על הטיפול בהפרעה זו אני מוצא בעיקר התייחסות לסימפטומים של ההפרעה ולצורך להפחיתם, להכחידם ולמניעת הישנותם. אך המטרה הזאת נראית לי מצומצמת מדי ולא מספיק יעילה בהתוויית הדרך לטיפול מדויק בהפרעה. המושג של צמיחה פוסט טראומטית (Post Traumatic Growth) מציג כיוון חדש ומטרה ראויה יותר, כיוון שהוא מדבר במושגים חיוביים (בנייה של משהו ולא רק הכחדת סימפטומים). אבל אני רוצה להציע כאן הצעה נוספת. הצעה שהיא גם חיובית, כלומר עוסקת בבנייה, וגם מדויקת יותר. מדויקת במובן של מתווה דרך ברורה של התקדמות. וההצעה שלי היא כזו: הבחנתי שאנשים ממשיכים לחוות סימפטומים פוסט טראומטיים כל עוד הם עדיין חוששים מהאפשרות שבעתיד, אם יפגשו עם אירוע דומה לזה שיצר את הטראומה,… למאמר המלא ←

דימוי גוף והעברה בין דורית

שירלי הייתה בת ארבע כשהיא ישבה מול אימא שלה וצפתה בה מגלחת את הרגליים. אימא התבוננה בגועל בוורידים הבולטים על הירכיים שלה ואמרה בקול רם "איזה רגליים מכוערות יש לי". שירלי נבהלה מעוצמת ההבעה. המשפט הזה נחרט בזיכרונה. היום שירלי בת 40 והיא שונאת את הירכיים שלה. זאת הייתה הסיבה בגללה היא הגיעה אלי לטיפול. יותר ויותר אני נפעם לגלות עד כמה הבעיות הנפשיות שלנו עוברות אלינו ישירות מהורינו, דרך התהליך המדהים של מיפוי המיינד (Mind Mapping) כלומר היכולת המולדת שלנו ליצור במוחנו מפה, תמונה או תיאוריה לגבי מחשבותיו, רגשותיו ורצונותיו של האחר. מספר עצום של מחקרים מהשנים האחרונות בודקים את היכולת הזאת שלנו. חלקם נערכים בארץ (פרופ' סימון שמאי צורי מאוניברסיטת חיפה, לדוגמא, היא אחת מהמובילות בתחום). אך הידע… למאמר המלא ←

טלפון: 04-9534473, נייד: 054-4355744, דוא”ל: amittai@megged.co.il