על נידנודים של ילדים – פוסט לחג

לילד מגיע לדעת אם הנדנוד שלו יעבוד או לא. אינכם חושבים? זה סוג של לתת לו כבוד. כי הרי כל עוד ילד ממשיך לנדנד על משהו, זה כיוון שהוא עדיין מאמין שזה יצליח. אם הוא היה יודע בוודאות שהוא לא יקבל את מה שהוא רוצה, הוא היה הרי מפסיק לנדנד. הוא מנדנד כי יש לו תקווה. הורים לא צריכים לעשות הרבה. ברור שאינם צריכים לצעוק או להיות אלימים. אבל גם לחנך אותו או לשים לו גבולות זה מיותר לגמרי. יש רק דבר אחד קטן שהורים צריכים לעשות כשילד מנדנד וזה לומר לו, כבר מההתחלה, אם יש סיכוי לנידנוד שלו או לא. זה הכל. זה די פשוט. שני משפטים: או ״שמע, בסוף אני כנראה אתן לך את מה שאתה רוצה״ או ״שמע, כדאי שתדע כבר עכשיו. אין סיכוי״. להגיד לילד על ההתחלה של הנידנוד את התוצאה של נידנודו זה לתת לו כבוד בסיסי.

רק שזה דורש מההורה, לרגע קט, להתבונן בעצמו פנימה ולהעריך באופן מציאותי איך הוא חושב שבסוף הוא יגיב. בעצם הוא צריך לשאול את עצמו, ולענות בכנות, על השאלה הבאה: אם הילד שלי ימשיך לנדנד לי עד אין קץ על הנושא הזה, האם בסופו של דבר אני אכנע ואתן לו את מה שהוא רוצה או לא? זהו. זאת השאלה. ואז, אחד משני המשפטים. זה הכל (-:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טלפון: 04-9534473, נייד: 054-4355744, דוא”ל: amittai@megged.co.il