על ג'וקים, מונוגמיה וקציצת כנפיים

לג'וקים בתמונה למטה, שניזונים מעץ, קוראים Salganea taiwanensis. כשהם נפגשים, הם אוכלים שניהם את הכנפיים אחד של השני. כפי שאתם רואים, מצד ימין יש ג'וק עם כנפיים, ומצד שמאל, אחד שכבר אכלו לו את הכנפיים. אכילת הכנפיים גורמת לכך שהם לא יוכלו לעוף יותר אף פעם אחד מהשני. מה שאומר שהם אחד החרקים הבודדים בעולם שהם מונוגמיים. מה אתם אומרים על הטקטיקה הזאת של לקצוץ לשני את הכנפיים, כדי שהוא לא ילך ממך אף פעם? ומה איתכם? האם אתם קוצצים את הכנפיים של בן או בת הזוג שלכם, או שאתם מעודדים אותם לגדל כנפיים גדולות יותר?האם אתם מבוהלים מהחופש של בן או בת הזוג שלכם, או שאתם שמחים בו. ואינני מדבר כאן על החופש להיות עם בני זוג אחרים. לא. אני מדבר על החופש להיות עצמנו. האם אתם שמחים כשבן או בת הזוג שלכם מבטאים את הצרכים, הרצונות, המחשבות והערכים שלהם, או שאתם מאוימים מזה?כשסיפרתי לקרוב משפחה אהוב שלי על הג'וקים הללו, הוא דווקא חשב שמדובר בסיפור יפה. הבחור הוא רווק מבוגר, שרק לאחרונה נכנס למערכת יחסים רצינית. וכשהוא שמע את הסיפור הזה, הוא אמר לי שהלוואי שמישהי כבר היתה קוצצת לו את הכנפיים. הן רק מזיקות לו, הוא טען. בחוויה שלו הכנפיים שלו מאלצות אותו לעוף ללא שליטתו. החופש שהן, לכאורה, נותנות לו אינו חופש אלא כלא.הוא הזכיר לי את משפטו היפיפה של הרבי נחמן מברצלב "אדם חופשי הוא אדם שאינו נאלץ לעשות ככל העולה על רוחו". ואכן נכון, לעיתים מה שנראה לנו כחופש הוא למעשה שיעבוד לדחפים וצרכים ילדותיים. אך האם אנחנו באמת רוצים שבן הזוג יקצץ לנו את הכנפיים, כדי שנשתחרר מהדחפים שלנו? האם אנחנו רוצים לתת בידיו של בן זוגנו את סכין הקיצוץ? כי אז, אולי באמת הדחפים שלנו יפסיקו לנהל אותנו, אבל בן הזוג שלנו יתחיל. והאם אנחנו, כבני הזוג, רוצים את התפקיד הכפוי טובה הזה של לפקח ולמשטר את בן הזוג שלנו? "למה חזרת מאוחר הביתה? למה אתה לא נמצא מספיק עם הילדים? למה הבית תמיד מבולגן?"האם בני זוג יכולים להיות מחויבים אחד לשני מתוך חופש מוחלט? האם בחירה חופשית יומיומית יכולה להיות החוויה המרכזית שלנו ביחסים זוגיים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טלפון: 04-9534473, נייד: 054-4355744, דוא”ל: [email protected]